אצל הדודה והדוד
וואו איזה עצלות כמה זמן לא כתבתי.
הייתי בקיטו הרבה זמן, קיטו וסביבתה, קצת יותר מדי זמן, נתקפתי עצלות הוסטלים.
חוץ מבהוסטל הייתי גם בתצפית מהרכבל, בגן הבוטני ובעיר העתיקה, ובכמה מסעדות יקרות.
מחוץ לקיטו הייתי בעיירה אוטובלו שידועה בשוק של יום שבת שלה, שהוא באמת שוק עצום, ובמינדו, כפר פסטורלי בתוך הג’ונגל עם אתר אומגות של 13 כבלים שזה גם כן לא רע.
אבל בשעה טובה זה עבר כשמורן ואני עלינו סופסוף על טיסה, טיסה לברזיל!
עכשיו כבר כמה ימים אנחנו בסאו פאולו, גרים אצל דודים שלי טוביאס ומירים וכל המשפחה, שמפנקים אותנו בכל טוב.
איזה כיף זה אוכל של בית, יש להם אפילו שקדי מרק imported from israel.
בינתיים קניתי גם לונלי פלנט ברזיל אז אני יושב בבית חצי מהיום קורא ועושה תוכניות להמשך, זאת אומרת, תוכניות מלבד לבקר אצל עוד קרובים.
ודבר אחרון, מזל טוב אושרה ודייוי!
2 תגובות לפוסט “אצל הדודה והדוד”
1 א.ירושלמי 29 בספטמבר 2008 בשעה 23:53
שנה טובה ניבי,
וכל מי שקורא את הבלוג.
שתהיה לראש ולא לזנב,
לפגוש ולא לבגאז’,
ושתצליח לגרד בגב.
שנה טובה ומוצלחת,
ושתצליח לגרד ב…
פדחת.
אני עייף
:o
2 מורן 13 בפברואר 2009 בשעה 0:34
חחח…. איזה מצחיק להיזכר בזה!
איך הרגשנו שם כמו בבית, אפילו ישבנו בערב לראות טלויזיה מכוסים בשמיכה… אשכרה בית!
השארת תגובה